מרכז "שלווה" יפעיל קורסים מקצועיים שיונגשו לאנשים עם מוגבלות , הבוגרים יזכו לתעודה על ידי משרד העבודה
"ישתלבו במקומות עבודה"
עתיד רשת מכללות ללימודי חדשנות והסמכה בטכנולוגיה ובתעשייה נותנת מענה איכותי והולם לאוכלוסיית תלמידים מגוונת מכל שכבות החברה בישראל ובכל רמות הלימוד. אלפי בוגרי הרשת מאיישים כיום תפקידים מבוקשים במשק וזוכים להכרה והערכה בגין מקצועיותם.
הפעולות של מרכז ההכשרה תל ארזה נעשית במסגרת תוכנית ההכשרה המקצועית במימון המדינה שמנהיג מר גדעון זקן, ממונה איזורי הכשרה מקצועית ופיתוח כח-אדם, ירושלים
שוק העבודה עובר בשנים האחרונות טלטלה משמעותית, שרק עתידה להתעצם, בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות. מטבע הדברים, מערך ההכשרה המקצועית צריך לעבור גם הוא שינוי עמוק, כדי לייצר בוגרים שמחזיקים בכישורים הנדרשים ובידע המתאים, במקצועות העתיד.
נושאים חשובים ומרתקים אלה עמדו במרכזו של כנס שנערך בסוף חודש יוני, בירושלים. את הכנס ארגן המרכז להכשרה מקצועית "תל ארזה" שפועל בעיר כבר עשרות שנים, ומנוהל מאז ראשית 2017 על ידי עתיד רשת המכללות הארצית , ששמה לעצמה למטרה לקדמו ולהפוך אותו למוקד פעיל של ידע וחדשנות.
"העולם הולך ומשתנה – יש מקצועות שגוועים ומקצועות חדשים שנולדים. החלטנו לארגן כנס שבו נעבוד ונחשוב ביחד איך אנחנו נערכים", מסבירה תרצה פוסקלינסקי-שחורי ראש תחום תעסוקה במחוז ירושלים ברשת עתיד, "המטרה הייתה ללמוד ולחשוב ביחד עם השותפים שלנו כיצד אמורה להיראות ההכשרה המקצועית של המחר – ובמקביל ללמוד ולשמר את גורמי ההצלחה של ההכשרות המקצועיות בהווה".
בכנס, מספר מרקו ארוש מנהל מרכז ההכשרה , נכחו יותר מ-70 נציגים מעמותות וארגונים ממשלתיים וחברתיים המטפלים באוכלוסיות שונות, ומסייעים בגיוס מועמדים להכשרות, בתמיכה בתלמידים לאורך ההכשרה, בתהליכי ההשמה ובפיתוח תוכניות לימוד. כמו כן השתתפו בכנס מעסיקים רבים שמציעים מקומות עבודה לבוגרי ההכשרות המקצועיות.
במסגרת הכנס הוצגו סיפורי הצלחה של הכשרות מוצלחות, מצד המועסקים והמעסיקים, נערכו דיונים בשולחנות עגולים והועברו שתי הרצאות מרתקות, על ידי שביט מדהלה-בריק, חוקרת ממרכז טאוב ורותי ירון-אמבייה, מנהלת תכנון ופיתוח במיזם תב"ת", הג'וינט ישראל.
מקצועות נעלמים
ירון-אמבייה הציגה שורת תחזיות לשוק העבודה העתידי, המצביעות על מגוון רחב של מקצועות שעשויים להיעלם מהעולם או לעבור שינויים מרחיקי לכת, כגון קופאים, תופרים, מתקני שעונים, מוכרנים טלפוניים, טלרים ורבים אחרים. ע"פ התחזיות, בתוך 50 שנה מרבית המקצועות יוגדרו בצורה שונה, וכמחצית מהמועסקים יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים כיום. לדבריה, בעולם הקריירה העתידי יידרשו מיומנויות ליבה שונות מהיום, ויש להיערך לכך. ירון-אמבייה אמרה כי סט הכישורים הנדרשים מהמועסקים בעתיד שונה מאוד מזה שנדרש מהם בעבר, וכולל בין השאר יכולות לפתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אינטליגנציה רגשית מכוונות לשירות, קבלת החלטות ועוד.
בנוסף, עסקה ההרצאה גם באופי המשתנה של דור העובדים העתידי, שמכין את עצמו מראש לעולם שבו הזדמנויות תעסוקה רבות הן חלקיות, זמניות ומשתנות לעתים קרובות. היא הוסיפה כי על המעסיקים מצידם להשקיע יותר מחשבה ותכנון בדרכים לנצל את הטכנולוגיה להגברת הפריון, באמצעות הכשרת כוח האדם לתפקידים בעלי ערך מוסף.
מדהלה-בריק הציגה שלל נתונים ותחזיות לגבי המקצועות העתידים להיעלם מהעולם בשל התפתחות במחשוב וברובוטיקה – והמלצות לפעולה כגון התאמת ההכשרות הניתנות באקדמיה לשוק העבודה, שימוש מוגבר בסביבת למידה דיגיטלית, הטמעת כישורים טכנולוגיים לכלל האוכלוסייה, פיתוח הכשרות מקצועיות מותאמות לשוק העבודה העתידי והתאמת ההכשרות לנפלטים משוק העבודה.
בכנס נטלו חלק גם נציגי האגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה בראשות מר גדעון זקן, ממונה איזורי הכשרה מקצועית ופיתוח כח-אדם, ירושלים, שהדגיש בדבריו את הצורך לחבור אל המעסיקים עוד מראשית ההכשרה המקצועית – וסיפר על העשייה הרבה של האגף להכשרה מקצועית שעוסק כל העת בקידום ושיפור ההכשרות המקצועיות כדי לתרום להתפתחות העובדים, המועסקים והמשק.
להטמיע את המסקנות
"הדיונים והפאנלים היו מרתקים, והמשתתפים גילו מעורבות גבוהה. המשימה שלנו כעת היא להמשיך בחשיבה והפיתוח, ולהטמיע את המסקנות בתוכניות העתידיות שלנו", אומרת פוסקלינסקי, "השותפים העלו תובנות רבות בשולחנות העגולים שבכנס – למשל שצריך לשים דגש רב יותר במסלולי ההכשרה על מיומנויות גנריות ורוחביות שמתאימות למגוון רחב של מקצועות, ועל למידה של אשכולות מקצוע ופחות של מקצועות צרים וספציפיים. ההכשרות לעולם התעסוקה העתידי צריכות לכלול יותר רקע בסיסי במיומנויות שמתאימות להרבה מקצועות כגון ידע בתוכנות מחשב, לימודי שפה שניה, פיתוח כישורי יזמות, יכולות למידה בצוותים וכדומה, על מנת לתת בסיס גם לבוגרי ההכשרות של המקצועות שלא יהיו כאן בעוד 10 שנים.
במקביל, כאן במרכז הטכנולוגי תל ארזה, אנו עובדים על פי הדגשים שקיבלנו מהאגף להכשרה מקצועית לעבוד על פי צרכי המשק, כלומר צרכי המעסיקים. יצרנו קשר עם מעסיקים מענפים שונים, דוגמת אוטוטרוניקה, עיבוד שבבי, אלקטרוניקה ועוד, אשר מחפשים עובדים בעלי תעודות מקצועיות. יחד איתם אנחנו נמצאים במסע בחינת תכנית הלימודים והתאמתה לצרכים המדוייקים יותר של המעסיקים. לאחר מכן נגייס ונמיין במשותף את התלמידים. המעסיקים ילוו את הקבוצות הלומדות מתחילת ההכשרה ועד סופה, יעניקו סיורים לימודיים להכרת סביבת העבודה, יאפשרו את לימודי הסטאז' בהנחייתם, ויעסיקו את רוב הבוגרים. השיטה נקראת "נ.מ.ש. – נוכחות מעסיק שותף. ככל שירבו קורסי הנמ"שים כך תגבר ההתאמה לצרכי המשק והכלכלה.
לא המצאנו את השיטה, היא כבר נהוגה בעולם וכן בישראל (במסגרת של משרד העבודה והרווחה והג'וינט ישראל הנקראת סטארטר), ואנחנו שמחים ללמוד מהמומחים ולהשתמש בה.
יש להמשיך ולפתח הכשרות נמ"שים יחד עם המעסיקים ובהתאם לצרכיהם, סיכמה פוסקלינסקי, במתודה שאנחנו מפתחים, בשקלול התובנות שהעלו שותפינו להבניית ההכשרות המקצועיות בכנס ובהתאם לדגשים שקיבלנו מהאגף להכשרה מקצועית".
